פולצק נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

א.מבוא

1.בתביעה זו, עותר התובע לחייב הנתבעת (להלן: "חברת הביטוח") לשלם לו סך של 21,000 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

הסכום הנתבע מורכב מתביעה לתשלום הפרשים בסך 16,100 ₪ בגין תגמולי ביטוח ששולמו לו לטענתו באופן חלקי על ידי חברת הביטוח. סך נוסף של 5,000 ₪ נתבע כפיצוי בגין עוגמת נפש.

2.התובע טוען כי ביום 26.4.06 ארעה לרכבו תאונה משום שלא שמר מרחק מרכב שנסע לפניו (להלן: "רכב צד ג"), וכתוצאה מכך פגע התובע עם רכבו ברכב צד ג', ולשני הרכבים נגרם נזק.

3.בגין הנזק שנגרם לרכב התובע בתאונה הוכרז הרכב כאובדן גמור על ידי שמאי מטעם הנתבעת. עוד מובהר כי למרות טיעוני התובע בכתב תביעתו ובתצהירו, שוב אין בפיו טרוניה כעולה מסיכומיו בפני, כי הכרזה על הרכב כאובדן גמור הייתה בלתי סבירה. לעניין זה צודק ב"כ הנתבעת בסיכומיו (סעיף 12) כי הכרזה זו הייתה פרי חובתו החוקית של שמאי חברת הביטוח.

4.עוד אין מחלוקת בין הצדדים כי לאחר עריכת הסכם הביטוח בין הצדדים, הרלוונטי למועד התאונה, ועוד לפני אירוע התאונה נשוא התביעה דנן, ארעה לרכב התובע תאונה נוספת. בתאונה זו ארע לרכב התובע נזק בשווי 3,000 ₪ ואולם התובע בחר שלא להגיש תביעה לחברת הביטוח בגין כך וכיום שוב אינו יכול לעשות כן. מוסכם אפוא כי התובע לא פוצה בגין הנזק שארע בתאונה קודמת על ידי חברת הביטוח.

5.עוד לא נסתרה טענת חברת הביטוח כי במועד אירוע התאונה נשוא התביעה דנן חסרו ברכב התובע צלחות ובגין כך הופחת מסכום התגמולים ששולמו לתובע סך של 200 ₪.

בגין האמור בסעיפים 4 ו- 5 אלו הופחת סך של 3,200 ₪ מהתגמולים ששולמו לתובע ולטענתו הפחתה זו לא נעשתה כדין.

6.טענת התובע בתמצית הינה כי הופחת שלא כדין מסכום התגמולים ששולם לו סך של 16,100 ₪. סך של 3,200 ₪ בגין האמור לעיל. בנוסף טען התובע כי שווי רכבו על פי מחירון יצחק לוי הרלוונטי לפוליסה שהוציאה חברת הביטוח, לבקשתו, במועדים הרלוונטיים היה 26,000 ₪. התובע טען כי לא הועברו אליו מסמכים כלשהם במועד עריכת הסכם הביטוח לרבות הצעה. התובע טען כי כל התקשרות שלו הייתה טלפונית עם סוכן הביטוח ובעקבותיה הוצאה לרכבו פוליסת ביטוח שהעתקה לא הועבר אליו מעולם. התובע טוען כי חברת הביטוח לא מילאה חובתה כנדרש כחוק ובהוראות חוזר המפקח על הביטוח מס' 12/2000. כן טוען התובע כי חברת הביטוח לא פרטה בשלב הצעת הביטוח את הפירוט המלא של המשתנים המיוחדים שבמחירון העשויים להשפיע על ערך הרכב המבוטח לצורך חישוב תגמולי ביטוח במקרים של אובדן גמור. התובע טוען כי לא הייתה הפניה כזו למשתנים במחירון ובוודאי לא נעשה הדבר בהבלטה מיוחדת נדרשת. לפיכך טוען התובע כי במקרה אובדן כללי כמו שארע במקרה דנן, בשל מחדלי חברת הביטוח על חברת הביטוח לשלם לו תגמולי ביטוח על פי הערך הבסיסי של הרכב ללא התחשבות במשתנים מפחיתים שלא צוינו.

7.יצוין כי התובע לא הביא ראיות, שונות מהאמור בפוליסה ובדו"ח השמאי לעניין השווי הבסיסי של הרכב ובהתאמה לא הוכיח כי לרכבו היה ערך שוק גבוה מערך הרכב הבסיסי. בהתאמה צודק ב"כ הנתבעת בטיעוניו כי לא נסתרה טענת הנתבעת ע"פ האמור בחוות דעת השמאי כי השווי הבסיסי של הרכב נשוא התביעה הינו 23,000 ₪ ולא 26,000 ₪ כנטען על ידי התובע בתביעתו.

8.הנתבעת דחתה טענות התובע בכתב הגנתה. אציין כי התובע עתר למחיקת כתב הגנה בטענתו שזה ערטילאי, שאין בו די כדי לסתור טענות התובע והתצהיר התומך בו. טענה זו של ב"כ התובע דינה להדחות. עיון בכתב ההגנה על נספחיו מגלה כי כתב ההגנה, למרות ניסוחו, אינו ערטילאי ומפרש טענות הגנה כדלקמן:

I.לתובע הודע, בדרך של המצאת הפוליסה, באופן מפורט אופן חישוב התגמולים במקרה אובדן גמור והוברר לו כי ערך השוק של הרכב יחושב על פי מחירון לוי יצחק לרבות הפחתות ותוספות שפורטו במחירון.

הנתבעת מפנה לעניין זה לאמור בפוליסה לרבות לדוגמאות המספריות שם.

II.הנתבעת טענה כי בפוליסה נכתב במפורש כי דמי הביטוח (פרמיה) לא הושפעו מערך השוק של הרכב על המשתנים השונים.

III.הנתבעת הבהירה בכתב ההגנה על נספחיו מהות הפחתה נוספת שביצעה מתגמולי הביטוח בסך 3,200 ₪ בגין תאונה קודמת והעדר צלחות.

IV.הנתבעת טענה כי במקרה דנן הוכרז הרכב כאובדן כללי כדין וכי בין הצדדים מחלוקת כנה בגינה אין לחייב הנתבעת, גם אם ידחו טענותיה, בתשלום נוסף מעבר לתגמולי ביטוח.

עוד הובהר בכתב ההגנה כי אין קשר בין טענת התובע לעניין חיובו בתשלום השתתפות עצמית בגין נזקי רכב צד ג' ובין התביעה דנן.

9.אציין עוד כי לא מצאתי ממש גם בטענות ב"כ התובע לעניין אי כשירות המצהירה מטעם הנתבעת שהינה עובדת חברת הביטוח. הדרישה כי מצהירה מטעם חברת הביטוח תהיה זו אשר לה ידיעה אישית על המסמכים שצורפו לכתב ההגנה אינה מעשית. מצהירה זו, שתצהירה נספח לכתב ההגנה, רשאית הייתה להגיש תצהיר המצרף מסמכים המצויים בתיק הביטוח ואין בכך עילה למחיקת כתב הגנה.

10.הנתבעת טענה עוד בראיותיה כי התובע רכש רכבו במכרז ההוצאה לפועל, ביודעו כי מדובר ברכב שהיה בעבר מונית. נטען לפיכך כי התובע שלם בעבור רכישת הרכב מחיר מופחת. לאור זאת, הנתבעת טענה אפוא כי קבלת טענות התובע תביא להתעשרותו של כדין ויש לדחות משום כך טענותיו.